שיווק ויצאו פרות וירקות
יסודות שיווק ירקות ופירות לשווקים המקומיים ולשווקים בינלאומיים החלו בתחילת המאה בהתהוות ההתיישבות העובדת הקמת ואפיון עבודתם של "המשביר" ו"תנובה". הכל החל מנסיעת לימוד לדמשק של נתן חרובי ב - 1913.

יצאו לדמשק, שתילי ירקות וירקות בכירים - יצאו הירקות הראשון מסוגו בא"י

1913 - המשכתי בחווה – כמרכז השלחין. שלחנו לדמשק כמות גדולה של שתילי ירקות וירקות בכירים: פולים, חצילים ועוד.
היה זה האכספורט הראשון של ירקות מהארץ.
אחר הצלחה זו פנו אלי מקבוצת "דגניה" וחוות "ביתניה" כי אעזור להם גם כן בשווק ירקות לדמשק. מעניין לציין מקרה הקשור למשכורתי, אשר שופך אור על אווירת ומושגי הימים ההם. הייתי חבר בועד פועלי החווה. משכורתו החודשית של פועל מנוסה היתה 60 פרנק עם שיכון. אולם הנהלת החווה קבעה לי סכום של 100 פרנק על היותי – מרכז ענף. יום אחד העיר לי חבר מרכז הסתדרות "החורש" שמשכורתי הגבוהה אינה הולמת לחבר ועד פועלים וכי יש בזה ניצול כספי הלאום. אולם חברי מרכז אחרים, - מרכסיסטים יותר – חלקו כמובן על דעתו.

בחודש מאי באה ארצה חברתי לחיים – חוה פסח. היא הגיעה למגדל והתקבלה לעבודה בחווה בענף השלחין. כאן התידדנו ובצרוף עוד חברים הקימונו קומונה קטנה בת 4 אנשים שחיו במשותף. מאז מלווה אותי חוה – בכל אשר הלכנו.

1914 - המשכתי בארגון משלוחי ירקות בכירים ושתילים מישובי חוף הכנרת – לדמשק. השווק העיקרי בארץ היה לערים: טבריה, חיפה וצפת.

פרצה מלחמת העולם הראשונה – נרשתי להתיצב כנתין תורכי לצבא. כל הנתינים נקראו לעיר – ג'נין, אולם המוכתר שלנו התערב וביטל את הגזרה.

קבוצת ירקנים

1912 - בשנה זו היו כבר בארץ פועלים שרכשו ניסיון בענפי החקלאות השונים, אולם בגידול ירקות היתה הידיעה מועטה. עובדה זו הביאתני למחשבה על הקמת "קבוצת ירקנים".
באתי בדברים עם מספר פועלים ממגדל החווה והצעתי כי נקבל על אחריותנו לגדל ירקות במקום כשותפות של רווח והפסד עם הנהלת החווה. הרעיון קסם לחברים ורקם עד מהרה עור וגידים. קבלנו שטח בקרבת ים כנרת, הקימו לנו צריף מגורים – והקבוצה קמה. (חלק ממנה הווה אחר כך גרעין להתישבות ב"חמרה" ומאוחר יותר ל"כפר יחזקאל"). עמד לנו ניסיוני בארץ ובחו"ל. הגידולים התפתחו יפה ונתנו תקוות. אולם..... לרוע המזל קפאו לילה אחד רוב הירקות, בפרט העגבניות הסמוכות לים. האסון אשר פקדנו - הרפה את ידינמו ולקראת השנה החדשה פורקה השותפות.

השלטונות תבעו מכל המתישבים כי יהיו נתינים תורכיים. הסתדרות "החורש" נתנה הוראות לחבריה שיקבלו את הדין. הפכתי – נתין תורכי.

1913 -
המשכתי בחווה – כמרכז השלחין. שלחנו לדמשק כמות גדולה של שתילי ירקות וירקות בכירים: פולים, חצילים ועוד.

היה זה האכספורט הראשון של ירקות מהארץ.
מתוך "פרקי חיים" של נתן חרובי

ראשית השיווק החקלאי המאורגן - ונסיונות ייצוא ראשונים. מתוך ספר "אנשי העלייה השנייה". כרך ה' בשנת 1972

שנת 1911, נשלחתי מטעם "חוות מגדל" לדמשק, כדי להשתלם בגידולי שלחין. בתקופת שהותי שם בררתי אפשרויות של משלוח ביכורי שתילי ירקות וירקות שונים ממגדל- לדמשק וסביבתה. עם שובי התרחב ענף גידול השלחין בחווה- שלחנו בשנת 1913, לדמשק כמות גדולה של שתילי ירקות וירקות בכירים כמו: חצילים, פולים ועוד.
היה זה, הייצוא הראשון של ירקות עבריים מהארץ.
אחר הצלחה זו, פנו אלי מקבוצת "דגניה" וחוות "ביתניה", כי אסייע להם ג"כ ביצוא ירקות לסוריה. אותו זמן, התרחב שווק הירקות מישובי חוף הכנרת לערי הארץ הסמוכות טבריה, חיפה וצפת.

בשנת 1924 החליט ה"מרכז החקלאי" להקים ליד ה"משביר", מחלקה מיוחדת שתעסוק בשווק תוצרת המשקים החקלאיים. הוצעתי לארגון ולניהול המחלקה. "הועד הפועל" שחרר אותי מעבודתי ב"משרד עבודות ציבוריות" וקיבלתי על עצמי את המשימה. תחילת פעולתי הייתה הקמת מחסנים ארעיים בתל אביב וחיפה לשם קליטת ומכירת התוצרת. במיוחד שקדתי לפתור את שאלת הובלת חלב טרי ממשקי העמק לתל אביב וירושלים. כבר בשנה הראשונה התפתחו יפה פעולות המחלקה החדשה. נוספו מחסנים מיוחדים למכירת ביצים, עופות, ירקות, בננות, דבש ועוד. תוצרת זו נמכרה קודם לכן ברובה ע"י ערבים.
הקימונו מחלבות בערים הגדולות וחיפה בראשם. דאגנו לציוד הדרוש כגון: מכונות קירור, ...להפרדת חלב ועוד. כל אלה בהתאם לרמה המדעית דאז והאפשרויות להבאת מתקנים ומכשירים מחו"ל.
בצמוד לעבודת ארגון השווק, שמשתי מדריך לגידול ירקות, אשר כיוון את גודל השטחים וסדר משלוחים. הדרכה זו כללה את כל משקי הפועלים והתרכזה בעיקר במשקי עמק יזרעאל ועמק הירדן.

בשנת 1925 - הכנתי משלוח נסיוני של עצכים לורשה. נסיון זה המריצנו להמשיך בכך גם בשנה הבאה.
בחורף 1926- נשלח קרון כרובית ממשקי העמק לחו"ל. תחילה חשבו להטעין את הכרובית בנמל חיפה ולהסיעה ישר לטריאסט, אולם מסיבות שונות, נאלצנו להעבירם בקרון עם אריזה מיוחדת לאלכסנדריה ומשם באוניה לטריאסט ומשם שוב בקרון רכבת לוינה. חיכיתי למשלוח בוינה וטיפלתי במכירתו. טיב הכרובית היה טוב יחסית והיא נמכרה כולה במחיר מתקבל על הדעת. שלחתי טלגרמות למשקים וכן לעיתון "דבר" בזו הלשון:

ירק ארץ ישראל באירופה (טלגרמה ל"דבר")
וינה- 16- הכרובית של משקי העמק, שנשלחה הנה ע"י המשביר, נמכרה. הכל מתפעלים מטיב הירקות. ישנם סיכויים טובים. הוזמן קרון שני ובגליון "דבר" של אותו שבוע, הופיעה הערכה של הח' דוד זכאי במדורו "קצרות".
קצרות
על ירק הארץ
...יש והטלגרף מביא גם ידיעה חשובה. זו של שלשום- על קרון כרובית משקינו, שנמכר בוינה ועל שני שהוזמן- הנה לזאת תקרא בשורה.
"אמרי שוכה מארץ קודש,
איפה גדלת, איפה עלית?
באיזה גיא ובאיזה עמק,
לנצר תפארת היית?" (לרמונטוב).

לא על כף תמרים של מוכרת קודש מפלשתינא לחו"ל, שנדדה, אלא על ראש הכרובית של מאכל מעמק יזרעאל, עד וינה הובאה- שוררים בי הפעם הפסוקים היקרים האלה.
אשר יחזקאל לא חזה ואשר צור לא סחרה בו: "יהודה וארץ ישראל המה רוכליך, בחיטי מנית ופנג ושמן וצורי נתנו מערביך". ואת ירק הגינה "כי יעבור ים, לא חזו חוזים ואנו גם לא האמנו. והלא רק תמול שלשום, אכלו במשקינו ירק קנוי והלא גם היום וגם מחר מוסיפים ראשון לציון וראש פינה לקנות ירק מהכפרים השכנים. והלא רק לפני שנים מספר, בששו חברים באפילת הנסיון החדש והיד הבלתי מנוסה של החברה, רעדה על תלם הצנונית האדומה מתי נעשה הפלא הנפלא הזה, ושוק חיפה מתי הוצף בירק עברי? אגב תקציבים מקוצצים, אגב דוחק אין קץ ואגב ועידות ומועצות- בינתיים למדה היד נטוי ושתול, נכש ועדור ושילוח תוצרת לעבר הים.
בימים רעים, ימחץ ביותר היום הטוב, המאיר. ויש נוחם באופק המתגלה. אם בירק הגינה החילונו- בחיטים ובשמן ודאי שנמשיך.
יש יום!

בשנת 1926, הגו המשקים רעיון להפוך את מחלקת השווק ליד "המשביר". למוסד עצמאי- היא "תנובה" היום. הח' אליעזר יפה, נבחר לניהול "תנובה" ואני עברתי לריכוז מחלקת ביע"ף (ביצים, ירקות, עופות ופירות), בסניף תל אביב.
במסגרת זו שווקנו למצרים, מספר פעמים: דבש, בננות וענבים.

נתן חרובי.

"המשביר" הצעה למדור המחלקה לתוצרת - מאת: נתן חרובי - 1926
לנהל עבודה של מפעל ידוע, באחריות בפני מוסדות וועדות שונות ובאותו הזמן להימצא תחת המדור הכללי שישנו ב"המשביר", בשעה שאין לך שום השפעה ...העובדים, החשבונות וכו', היות וכל זה קשור באלפי נימים עם המדורים הכלליים שב"המשביר" - עבודה כזו לא יתכן שתצליח.
וכשנגשים לסדור עבודה כזו שמוכרחים להיות תמיד בתוך קודם כל העניינים: במכירה, בחשבונות וכל השאר הקשור בזה, נפגשתי בהתנגדות נמרצה בתוך "המשביר", והנימוק שהיה כל הזמן בייחוד הוא: בזבוז והוצאות מיותרות של המחלקה. אמנם מענה צודקת, אף כי בסוף שנת העבודה של תרפ"ה התברר כי אין גרעון במחלקה לפי מאזני המשביר. ברור, אפוא, כי לא הגרעון הוא הגורם לאי הבנה למחלקה אלא הצד הארגוני המדורי. ובכדי למנוע מכל זה, אין להכריז על המחלקה אוטונומית רק בשביל שם גרידא שהביאה במצבה הנוכחי לאטמוספירה בלתי אפשרית לעבודה פרודוקטיבית ויחס של חוסר הבנה הדדית.
אין גם בהחלט להפריד לגמרי את המחלקה מ"המשביר", כי זהו יצירת משביר שני, שבתוך תפקידי המשביר העיקרים הוא מכירת התוצרת של המשקים, ואין ליצור מוסד פרללי ולהעמיד במכנה את קיומו של "המשביר".
אין גם אפשרות טכנית להפרדה בלי הון מספיק למחזור וכל אותם הקשרים שישנם במשביר עם הקליינטורה הקבועה.
ההצעה היחידה יכולה להיות רק כי מכירת החלב החד-גונית יום יום אשר הייתה היסוד של הפדיון הגדול בשנת תרפ"ה (מסך 41.000 לי"מ פדיון המחלקה בזה 35,000 לי"מ חלב) הסתדר בתוך כל העבודה במשביר בתור מכירה רגילה לקליינטורה קבועה.
"המשביר" תקבל על אחריותה למכור את החלב מהמשקים בין לפי אותה השיטה כמו המחלבה בתל-אביב, או לפי המחלבות ירושלים וחיפה, אולם בסכום הוצאות מסוימות למפרע, והמשק יסתדר עם המשביר ויקבל תמורת החלב הספקה לבהמות ופרודוקטים אחרים וחלק כסף כשיגיעו לו. מכיוון שהמשביר נתמך גם כהיום לא ע"י העובדים בעיר אלא בעיקר ע"י המשקים החקלאים במכירת תוצרתם והספקת צרכם לא יתכן כי יימסר, ועלינו גם לא למסור את מכירת החלב מהמשביר למחלקה באיזו צורה שהיא תהיה אחרת לגמרי מכירת התוצרת החקלאית, כמו: ירקות, פירות וכו'. אופן מכירה אחרת. בלתי קבועה, קשורה עם שוקים שונים וסידורים אחרים, טיפול מיוחד, אשר המשביר בלי עזרת אנשים מיוחדים שיתמסרו לגמרי לזה, אין ביכולתו להוציא לפועל ולהתקדם בזה. צריך לערער במשקים ולתת דחיפה ליצירת התוצרת הזאת. וזה יהיה רק אז, אם המשק יהיה בטוח לגמרי שישנה מחלקה ב"המשביר" אשר דואגת ומסדרת את כל זה, וישנו הכרח לסדר מחלקה מיוחדת אוטונומית במשביר שחוג פעולותיה יהיה:
א) המצאת הזרעים הדרושים למשק (בהשגחת תחנת הניסיונות) המתאימות למכירה בשוק.
ב) להפנות את זמן הזריעה והכמויות בהתאם לדרישת השוק.
ג) לאפשר נוחיות האריזה וההובלה.
ד) סידור המכירה וחיפוש שוק.
ה) המצאת חשבונות למשק ותשלומים קבועים בעד התוצרת.
אלה הם ראשי פרקים של עבודת המחלקה בהמשביר המאפשרים כר נרחב לעבודה, התקדמות ואיניציאטיבה.
מחלקה אוטונומית ב"המשביר", זאת אומרת:
  1. על המשביר להקציב הון מיוחד למחזור ולהכניסו לבנק הפועלים לפקודת המחלקה.
  2. הנהלת חשבונות וסטטיסטיות מיוחדים ומרוכזים, וכל קשרי המכתבים עם המשקים בהנהלת המחלקה.
  3. על יד המחלקה קימת ועדה של באי-כוח המשקים, ב"כ המרכז החקלאי, המנהל האחראי של המחלקה והנהלת המשביר.
  4. הועדה הזאת מחליטה ע"ד התקציב שלה, קובעת את העובדים במחלקה לסניפיה, מציינת את דרכי ואופני המכירה, מבקרת את החשבונות.
  5. הועדה הזאת מתאספת לא פחות מפעם בשלושה חודשים ומחליטה על הדברים דלעיל, ולפיה מנהלים המשביר ומנהל המחלקה את עסקיה ואחראים בעד הוצאתם לפועל.
  6. במקרים של חילוקי דעות בין חברי הועדה והמשביר, ההחלטה בזה נמסרת לוועד הפועל של ההסתדרות.
  7. מנהל המחלקה הוא אחראי כלפי הנהלת "המשביר" ובפניו - כל עובדי המחלקה הזאת למקומותיהם. מדי פעם בפעם על מנהל המחלקה למסור דו"ח להנהלת המשביר מפעולותיו בעבר ולהציע תכניות עבודה להבא.
הצעת תקציב לשנת 1926 המתחיל מראשון לינואר:
עבודה בתל-אביב ...................................................... 10 לי"מ
עבודה בחיפה 1/2 איש................................................. 6   "
חצי יום השני יעבוד בסידור קבלת החלב, משלוח הכדים והחשבון של המשקים על הכנסת החלב וההקונוסמנטים.
על חשבון "המשביר":
עבודה בירושלים 30% ................................................ 4.500 לי"מ
עבודה בטבריה .........................................................        2    "
חשבונות המרכז ........................................................       4     "
הוצאות משרדיות, טלפון ודואר ......................................       8    "
מחסנים....................................................................       7     "
שוק חיצוני ................................................................       6    "
בלתי נראות מראש..................................................... 2.500   "
                                                                            ________
בסך הכל בחודש......................................................... 50 לי"מ
שזה חודש א – 50 לי"מ ====== 600 לי"מ
=======
ההכנסות:
8%
7600 לי"מ פדיון 600 לי"מ
=======
ובכדי להיות כמות מינימום של הוצאות ומקסימום של הכנסות המוצעות כאן, יש להציע שאותו 1% שהמשקים משלמים למשביר מהמחלבות בעד השתתפות במחלקה יתבטל, ובמקום זה על המשקים להפריש לרשות הועדה למכירת התוצרת 1/2% מהמחלבות גם מהמחלבה ביהודה 1/2%, שזה יגיע לשנה לערך - 150 לי"מ, והוא ישמש לפונד מיוחד למחלקה לכיסוי גרעון אם יהיה כזה, וחיפוש שוק וכו'.
על ההנהלה הציונית להמשיך להשתתף בסכום של 300 לי"מ לשנה, ועל המשביר לותר השנה מלקבל מהמחלקה % להוצאות משרדיות של המשביר.
כל מכירה לחוץ לארץ תצטרף לחשבון המשק הוצאות אחרות המיוחדות מחוץ ל-8% שהם רק בשביל מכירת בארץ. כל מכירה שהמשק יעשה בלי... עליו לשלם אחוזים ידועים למחלקה, והנני בטוח שבמדור כזה האמור לעיל, יפסק כל אי הבנה שיש כרגע בין המשביר, המחלבה והמשקים.
והמרץ יוצא לעבודה פרודוקטיבית בתכנית פעולה מלאה להצלחת המחלקה ולהרמת ... בתוך המשקים.

שוקי חוץ לארץ לביכורי הירקות שלנו - עונת הכרובית בגרמניה ואוסטריה במקומות האכספורט.
הכרובית מגיעה לגרמניה אוסטריה בחדשי אוקטובר- מרץ וגם באפריל. בחודשי אוקטובר-דצמבר הם באים משדות הולנדיה. בדצמבר הכרובית מתחילה לבוא מטוסקאנא, איטליה. פלורנץ, ניאפול ויתר ערי איטליה הדרומית ממשיכות המשלוח לשם עד סוף מרץ בערך. גם מדרום צרפת מתחילים לשלוח כרובית בחודשי ינואר-מרץ.
בשווקים האלה שולטת הכרובית האיטלקית והצרפתית ההולנדית. באוסטריה מכירים ביחוד את האלנדיה. משלוש מאות שבעים ושבעה קרונות כרובית שנכנסו ב-1923 לוינה רק שמונה מהם היו מהולנדיה ויתרם מאיטליה. בשנת 1924 נכנסו לוינה בערך כמאה קרונות כרובית יותר מאשר ב-1923. השנה, מסיבה הקור ששרר באירופה הופחת האימפורט, אולם באמצע פברואר התחיל זרם גדול של כרובית להציף את השוקים. הקור ששרר רק גרם לאיחור הבשלת הכרובית באיטליה.
באופן כללי נכנסים לגרמניה בכל יום 50 קרונות אך יש ימים ועד 70 קרנות באים. הכמויות הגדולות אינן משפיעות על מחירי השוק ביחוד אם הסחורה טובה ויפה. ביום 19/2 התרכזו בתחנת מנכן כ-450 קרונות כרובית אטלקית - שהסוחר הגרמני נמנע מלקנותו מסיבת נאומו הידוע של מוסליני וזה השפיע להורדת מחיר הכרובית הזאת.
כמויות הכרובית הנכנסות לוינה באותם החדשים המעניינים אותנו באפן ישר בקשר עם שוק וינה- הן: בדצמבר 1924 נכנסו 69, בינואר 1925 - 25, בפברואר - 93 ובמרץ - 79 קרונות. גם פולניה מקבלת כרובית מאיטליה. השנה לא הכניסו לגמרי כרובית לפולניה מסיבת המכס הגדול. אך על אודות זה עוד אדבר להלן.
בבכורי הכרובית תופסת איטליה מקום בראש לפי הכמות ואחריה צרפת. השלישית- הולנד. בשוקי גרמניה אוסטריה מצרים הינה משתתפת לעתים היא שולחת לבירות וגם לרומניה.

. חפן של כרובית
שאלת הזן העסיקה אותי מאוד למרות שאין לברר זאת בשוקים כי אם ע"י חקירה ודרישה בשדות היצירה.
זן הכרובית האטלקית שונה מהזן הצרפתי. הכרובית האטלקית הנה קטנה קלחה הנמכרת יחד עם העלים מגיע לקילוגרם אחד. אך באופן רגיל משקלו מתנודד בין 400 ל- 500 גרם. התפרחת כשהיא לעצמה רפופה היא ואינה דחוסה הכרובית הצרפתית גדולה יותר ומוצקה ומשקלה יחד עם העלים יגיע ל-2 ק"ג. גם ההולנדיות וגם הכרובית הארפוטית הגדלה במולדתה אינה מגיעה, לפי עדות כל הסוחרים, לטיב הכרובית שלנו וגדלה.
הרבה טלטולים ודרך ארוכה ובאריזה גרועה מאוד הגיעה הכרובית שלנו לשוק והחזיקה מעמד בחלקה במצב שלא פללתי לו. הכרובית הטובה באה בעיקר, מארגזי דגניה מפני שהייתה יבשה יותר וחלק מכמותה היה בעלים שלמים שזה שמר על רעננות הכרובית.
הכרובית שלנו היא גדולה יותר מדי. היא מגיעה ל-4 קילוגרם ויותר ואין זה לחיובו בשוק, מלבד שוק וינה, שאפשר אולי לתת לה מהלכים ע"י מכירה במשקל מה שאינו מקובל כי הכרובית נמכרת לפי הקלח.
לו יכולנו להתאים את משלוח הכרובית שלנו באיכותה ששלחנו אלא שגדל כל קלח יגרע עד 1.1/2 קילו יכלנו לרכוש לכרובית שלנו שם בשוק ממדרגה ראשונה. הכרובית שהבאתי לדוגמא לבתי מסחר שונים ושמנהליהם אנשי שם בארצותיהם, הביעו את השתוממותם על טיב הכרובית ועתידה בשוק. התעודות שנכתבו הן: ביום 17/2 בוינה, ז.א 18 יום אחר האסיף, נכתבה התעודה תחת.
למסמך המלא...

1927 - 1932
חמש שנים לערך נהלתי את מחלקת ביע”ף בתנובה תל אביב. נסעתי כמה פעמים למצרים עם תוצרת כגון: דבש, בננות, ענבים. אף הצלחתי בארגון הבחלת הבננות בקנה מידה ארצי (כולל הסקטור הפרטי).

משך כל תקופת העבודה בתנובה לא היו יחסי תקינים עם המנהל הכללי של תנובה אליעזר יפה ז”ל. מאז קונגרס י”ב בו הוחלט להקים מושב שני של “אחדות העבודה” כמקביל למושב “הפועל הצעיר” אשר הוא עמד בראשו – הוא נטר איבה כלפי ובקש לפרוע ממני את חשבונו. הפורקן לכך ניתן בועידת מפא”י הראשונה עת חברי “הפועל הצעיר” – תומכי אליעזר יפה הוו רוב במרכז “תנובה” וחברי “אחדות העבודה” זנחו את המערכה על עמדות מפתח אחרי האיחוד עמם.

אותו זמן נעדרתי מהארץ (נסעתי עם אחי ז”ל לפריז). בשובי מצאתי אוירה עכורה ביותר כנגדי מצד אנשי מרכז תנובה וגמלה בי ההחלטה – להתפטר.

בתחילת אפריל 1932 עזבתי לחלוטין את “תנובה” . בצעד זה נטשתי את שליחותי במוסדות ההסתדרות – שדה פעולה לו הקדשתי בקרוב ל- 25 שנות חיים.

בלב דואב רווי צער ואכזבה הלכתי. לא בגלל העדר כושר גופני או ארגוני, לא מאהבת בצע או מעילה באימון חלילה. אלא פשוטו כמשמעו: בשל שנאת חינם ונוקמנות אישית.

כמחאה על חוסר תגובה למסע ההתנכלות כלפי בחרתי לעסוק בשווק תוצרת של הסקטור הפרטי כעצמאי. לאחר מכן הקימותי עם משווקים נוספים את חברת “בורסה” לשווק תוצרת חקלאית. ועל זה נאמר: “יש ואדם מאבד חיי עולם – בשעה אחת”.



למסמך המלא...

1932 - 1952 - עם קום המדינה
20 שנה הייתי חבר בעל מניות ומנהלה של חברת “בורסה” ששוקה תוצרת מהסקטור הפרטי. השתדלתי להוכיח שגם במסחר הפרטי אפשר להיות הוגנים. קיימתי משך כל התקופה מגע עם מוסדות צבוריים ולאומיים, לשם תאום ומניעת ניגוד אינטרסים בעניני שווק. תחילה בעת ממשלת המנדט ואחרי כן במדינתנו. ברבות השנים כאשר נוכחתי כי הנהלת “בורסה” סוטה מקו זה ועושה כעולה על רוחה – עזבתי את החברה.

נתקבלתי לעבודה חלקית בחברת “טנא” – כיועץ ומדריך לעיניני שווק, בפרט במחלקת הפרי.

ארבעת ילדי גדלו לתפארת ונשאו בתקופת השנים 1943 – 1957. החל משנת 1944 נולדו למשפחתנו 9 נכדים שהם 5 בנים ו- 4 בנות. בשנה החדשה הבאה עלינו לטובה נחוג בר מצוה ראשון של נכד. היש סיפוק גדול מזה אחר תקופת השנים המיגעת?

מעט בואי לשכונת בורוכוב, שתפתי עצמי בפעולה צבורית ובהנהלת מוסדות השכונה. בשלושת השנים הראשונות הייתי בועד השכונה. לאחר מכן נתתי את ידי לארגון ונהול מפעלים שקמו: הצרכניה, “מסעד” (קופת חברים להלואות), משפט חברים, סיוע למלוות שונים. שעיתי רבות למען הגנת המקום והסביבה. השכונה בראשיתה היתה חשופה בגבולותיה, ובכל עת פרעות ואי שקט – התגייסנו להגן. בפרוץ מלחמת העולם השניה מינתה אותי ועדת ה”הגנה” במקום לרכז את פעולות הגיוס ולשקוד במיוחד שלא תהא השתמטות.

אני ורעייתי הקימונו ליד “בנק הפועלים” המקומי – קרן הלוואות לתלמידים – מחוסרי אמצעים הנקראת על שמנו.

בשנים האחרונות אני ממשיך בועדה צבורית של מס הכנסה, בהנהלת קופה להלוואות קונסטרוקטיביות, חלק ניכר מזמני הפנוי הוא קודש לטפוח “מועדון ותיקים” בגבעתיים. ואחרון אחרון – יזמתי הקמת בית אבות בגבעתיים – מפעל גדול העומד על סף הגשמתו.

למסמך המלא...
ראשי פרקים
  1. יצאו לדמשק
  2. קבוצת ירקנים
  3. ראשית השיווק החקלאי המאורגן
  4. מטען פירות מרשים בדרך לאירופה
  5. "המשביר" המחלקה לתוצרת
  6. שוקי חוץ לארץ לביכורי הירקות שלנו
  7. 1927 - 1932
  8. 1932 - 1952
דיווח של נתן חרובי במכתב למשפחה על מטען פירות וירקות מרשים בדרך לאירופה - 1925 nמשלוח נסיוני ראשון לאירופה - ענבים, ירקות
ואבטיחים לוורשא
מסמך מקורי | מסמך משוכתב
דיווח של נתן חרובי במכתב למשפחה על מטען פירות וירקות מרשים בדרך לאירופה - 1925
חוזה בין נציגי "המרכז החקלאי" להנהלה
הציונית - לשיווק תוצרת הישובים החקלאיים
לחו"ל - 1926
מקורי א' | מקורי ב' | מסמך מוקלד
דיווח של נתן חרובי במכתב למשפחה על מטען פירות וירקות מרשים בדרך לאירופה - 1925
אישור החוזה בין נציגי "המרכז החקלאי" להנהלה הציונית - לשיווק תוצרת הישובים החקלאיים לחו"ל - 1926
מסמך מקורי | מסמך מוקלד
דיווח של נתן חרובי במכתב למשפחה על מטען פירות וירקות מרשים בדרך לאירופה - 1925
טלגרמה (מברק) מנתן חרובי מוינא לעיתון דבר על הצלחת המשלוח הראשון של כרובית לגרמניה - 1926
מסמך מקורי | מסמך מוקלד
כתבה בעיתון דבר על יצוא הירקות ופירות לאירופה, מספר ימים לאחר קבל הטלגרמה מנתן חרובי - 1926
כתבה בעיתון דבר על יצוא הירקות ופירות לאירופה, מספר ימים לאחר קבל הטלגרמה מנתן חרובי - 1926
מסמך מקורי | מסמך מוקלד
דיווח של נתן חרובי במכתב למשפחה על מטען פירות וירקות מרשים בדרך לאירופה - 1925
"המשביר" הצעה למדור המחלקה לתוצרת - מאת: נתן חרובי - 1926
מסמך מקורי | מסמך מוקלד
דיווח של נתן חרובי במכתב למשפחה על מטען פירות וירקות מרשים בדרך לאירופה - 1925
ויסות התוצרת החקלאית, הפניית החקלאים לגידולים כדאיים יותר - 1926
מסמך מקורי
דיווח של נתן חרובי במכתב למשפחה על מטען פירות וירקות מרשים בדרך לאירופה - 1925
מניית יסוד של "המשביר" על שם נתן חרובי
1923 - מסמך מקורי
בורסה
בורסה
 

לקבלת העתק מסמכים מקוריים באיכות גבוהה יותר, או לכל נושא אחר אשר קשור לתולדות משפחת חרובי | נא ליצור קשר עם זיוית כהן אבירם במייל: ארכיון חרובי

© כל הזכויות שמורות למשפחת חרובי